אני מאוד אוהב את שולמית אלוני. היא בהחלט אחת הדמויות שהשפיעו עלי. אני מאמין באידאלים שהיא מביאה. אני אוהב גם את הלהט שבו היא מביאה אותם. היא מזכירה לי את מה שאמר פעם המרצה בקורס מבוא לפילוסופיה יוונית. הוא אמר שהוא היה מעדיף להיות שכן של אריסטו, אבל אפלטון עושה את החיים יותר מעניינים. כך גם שולמית אלוני.
רשומות
גודל הטעות
-
מה אני צריך את זה? למה לי לכתוב על זה בכלל. כמו כולכם, גם אני מלא דאגה
למשפחה וחברים. מלא בחרדות וחלחלה מהמפלצתיות. תמונות שמקשות עליי להירדם.
תסכול וכעס. ...
לפני 5 חודשים
לא אשכח לעולם אותו יום חורפי בבית ספר יסודי, כאשר נשארתי בבית מפאת מחלה (מדומה, מן הסתם) וראיתי תוכנית ללימוד אנגלית בה היה מעין פרופיל של הגב' אלוני. לא הבנתי הכל ולא ידעתי מי היא בדיוק ומה היא עושה, אבל התרשמתי שהיא אשה חכמה וחשובה וגמלה החלטה בלבי להיות כמוה כשאגדל.
השבמחקוהיום, כשאני בוחנת את הישגיי עד כה, אין ספק שאיני משכילה וחשובה כמוה, אבל למצער אני יכולה לומר שמבלי לדעת זאת בתור ילדה - פיתחתי השקפת עולם זהה לשלה ואמונה בערכים שהיא מקדמת. ובזאת אנוחם.