יום רביעי, 25 בפברואר 2009

הרגלים

יש לי הרגל מגונה. הוא מגונה ממספר סיבות, אבל הוא מגונה במיוחד בגלל סיבה אחת. ההרגל הזה מפריד אותי מהדבר החשוב לי יותר בעולם. הוא מפריד אותי מהמשפחה שזוגתי ואני בחרנו להקים.

אני שואף לכך שכל הרגלי ישרתו אותי נאמנה. הפרידה מהרגל זה היא צעד חשוב בדרך. אני בטוח שאני וזוגתי נצלח את דרכנו ביחד כתמיד. בעזרתה ובתמיכתה התגברתי כבר על דברים רבים וגדולים. 

היום היא נאלצה להעביר לי מסר חד למדי. אני מרכין ראשי בענווה. מעשי אכן הצדיקו תגובה זאת.

תגובה 1:

  1. אכן מסר חד. מצד אחד - פגיעה באוטונומיה שלך (או בסוברניות, כפי שאתה אוהב לומר), אבל מצד שני - עד כמה אנחנו באמת אוטונומים במערכת זוגית? בדיוק אתמול שמעתי אשה חכמה (בסרט דוקומנטרי צרפתי) אומרת שאין דבר כזה אהבה חופשית. היא, שהיתה שם בסף שנות הששים ותחילת השבעים, הסבירה יפה שהאהבה אינה יכולה להיות חופשית; זה אוקסימורון. האהבה כובלת ומגבילה. היא מאלצת אותנו לוותר על הרגלים מגונים לפעמים, ופעמים אחרות מכריחה אותנו לשקף לבני זוגנו מה שלא תמיד נעים לראות ולהראות. היא עימות תמידי עם האמת היפה והמכוערת של החיים, ואני חושבת שהעימותים הקטנים והגדולים הללו מסמנים לנו שאנחנו בדרך הנכונה.
    אני אוהבת אותך.

    השבמחק