יום ראשון, 7 ביוני 2009

למה חשוב לשתות אספרסו

שוב אני מוצא את עצמי מוביל דע בעל כורחי. רק בפברואר כתבתי על גלעד שליט ומספר ימים אחרי באו רבים והתפרצו לדלת אותה פתחתי, ביניהם גם גדעון לוי. והנה רק ביום רביעי כתבתי על שלומי קעטבי וכבר היום הגיח לו גדעון לוי מחזק את דברי ומרחיב.

במקור התכוונתי להרחיב את דעתי על דבריו של קעטבי. לאחר שפירקתי את דבריו לנקודות הרגשתי שאין צורך להרחיב. עצם פירוק המלל לרעיונות הפך אותו לתפל בעיני. רציתי להייחס לנקודה 2. חוסר נכונות לתת למדינה. למזלנו גדעון לוי עשה זאת טוב ממני. אתם מוזמנים לקרא את מה שאני הייתי כותב - שכל לגימת אספרסו בתל-אביב תורמת למדינת ישראל יותר ממה שכל מתנחל עשה אי פעם. אבל לך תסביר את זה לביטחוניסמוסים.

למי שמרגיש שלשתות אספרסו לא ממצה את הפוטנציאל הגלום בו מומלץ להצטרך ליוזמת יש תגובה ולהיות טוקבקיסט תל-אביבי בועתי ומתנסה. נסו ותהנו!

5 תגובות:

  1. לא לא לא - גדעון לווי נתן בנושא את אחד התורים החלשים ביותר שלו... כהשיא היה ששיחק לידם של הביטחוניסטים וניסה להעלות את תרומת הדם של תל אביב.

    הנקודה החשובה ביותר היא בדיוק מה שאתה העלת. מה היא בעצם תרומה למדינה ? מה הוא מעשה אגואיסטי וחסר התחשבות בחברה, ומה הוא מעשה למען רווחת כולם ?

    השבמחק
  2. מחיר הדמים באמת לא רלוונטי ולוי היה צריך לפסוח על החשבונאות הזו. אבל את התרומה של ת"א לתרבות ולמוסר - עליה מרבה ערן לדבר - חשוב ביותר להזכיר.
    הצטרפתי ליש תגובה. עתה נותר לי רק לתהות אם בשעת רצון אדע למלוך ברוח ולייצג את המחנה השפוי והמתון ולא אגרר להתלהמות בעצמי...

    השבמחק
  3. אכן יש לו פסקה מיותרת שמנסה להתחנף לביטחוניסמוס. היתר פשוט שירה.

    השבמחק
  4. גניבת התכנים של גדעון מהבלוג מתחילה להראות כמו תופעה סדרתית :) לדעתי אגב הוא לא ממש מצליח לשפר את המקור.
    אני מסכים עם כמה מדבריו של המפקד היוצא. מלח או מלח המתחנלים הם אידאליסטים אמיתיים. שתיית אספרסו בת"א (גילוי נאות: אני עושה משהו ממש דומה בדיוק עכשיו) בוודאי מזיקה פחות מהפשעים של המתנחלים אבל בטח שלא שאינה מציבה לה קונטרה ראוייה. ת"א היא באמת נהנתנית ובועתית במקרה הטוב ושותפה פעילה בפשע במקרה הפחות טוב. לא בגלל שלא הפנימה את הסכנה הקיומית ולא הבינה מה זה ערבי טוב, אלא דווקא בגלל שאנחנו מתיימרים להבין את המערכת ואת מימדי הזוועה. כמה נקודות שעולות בדעתי בהקשר זה:
    1) אנחנו לא נוכל לטעון לאי שפיות שישאלו אותנו איפה היינו. איכשהו נראה לי שבסעיף הנסיבות המקלות טיעון כמו "האמנתי שאם נזוז ממערת המכפלה נמית אסון נורא על עם ישראל לדורותיו" הוא יותר קביל מ"הייתי בדיוק בברזיל או בדקתי סם חדש או חשבתי ממש חזק איך לעשות עוד כסף"
    2) אנחנו לא רק מנקים את המצפון שלנו כשאנחנו מצקצקים ומסטרקסים בבתי הקפה ובבלוגים שלנו, אלא במידה רבה ממרקים את המצפון של המערכת כולה. המיעוט הליברלי הפאסיבי שאנחנו מייצגים הוא עלה התאנה שמאפשר את המשך הפשעים של המערכת כולה. הטורים של גדעון לוי במדור הדעות של הארץ הם שמכשירים במידה רבה את ההסתה בעמודי החדשות. מיותר להגיד שהחלק הזה של העיתון משפיע הרבה יותר. יש דוגמאות רבות אחרות לעניין הזה.
    3) אם לחזור לדברי המפקד, למרות שללא ספק מדובר בפרימיטיב חשוך ומה שכתבתי למעלה מוביל אולי למסקנות דומות אבל מסיבות שונות לגמרי, יש דבר אחד שבדרכו, גם אם זה רק בין השורות, הוא מבטא יפה וראוי להערכה. האיש הוא איש מעשה, אחד שקם בבוקר ועובד קשה עד הערב. הוא לא פילוסוף גדול אבל נראה שהוא מעריך אידאולוגיה שמתרגמת לעשייה. יש לי תחושה שהאנרכיסטים נגד הגדר יקבלו ממנו יותר כבוד מהיושבים בשנקין. כשפילוסוף מזרחי מתדיין עם פילוסוף מערבי יש להם המון מחלוקות, אבל לבודהיסט יש תמיד טיעון אחד שלדעתי סוגר את הדיון עוד לפני שהתחיל - "בעוד שאתם במערב מסיימים את החיבור המבריק שלכם על משמעות הקיום או ואט אבר וחוזרים לבתי הקפה שלכם או למערכת היחסים המפורקת שלכם או לבית הזונות הקרוב, אנחנו הנזירים חיים את הפילוסופיה שלנו כל רגע." הפילוספיה היא החיים, החיים הם הפילוסופיה. הם אפילו לא היו אומרים את זה אם לא היו מגלים להפתעתם שיש מי שחושב שאפשר לעשות את זה אחרת.

    השבמחק
  5. טוב. צריך פוסט שלם בשביל לענות לזה..

    השבמחק