יום שלישי, 26 במאי 2009

בקשה

חברים יקרים!

זוהי פניה נרגשת אל ליבכם. כידוע לכולכם לפני מספר ימים המליצה ממשלת ישראל על העברת חוק המטיל עונש מאסר של שלוש שנים על כל מי שמביע צער ביום העצמאות. בעקבות התבטאותיי בעבר ישנו חשש כבד כי עבדכם הנאמן יושלך לכלבוש ואת המפתח ייתנו לחביתוש. (כן, יש סיכוי ששמעתי קצת יותר מידי שירי ילדים לאחרונה). מכיוון שלי אין כוונה לסגת מעמדתי, הסיכוי היחידי שלי להתחמק מעונש הוא שתחתמו על העצומה כנגד החוק המטופש והגזעני הזה.

לאלה מכם שכן היו מעוניינים לראות אותי מאחורי סורג ובריח מומלץ לחתום על העצומה ולפנות אליי להסדרת פתרון אלטרנטיבי.

בברכת שמרו עליי חופשי,

ערן

6 תגובות:

  1. האמת היא שטפשותו של החוק כבר גובלת באבסורד. משעשע במיוחד לראות את הסיקור והתגובות לחוק הזה בעולם היתר נאור - ניו יורק טיימס, גרדיאן וכאלה. ברוב המקרים התגובה העיקרית היא תמהון וחוסר אמונה שממשלה שפויה במדינה נורמלית תעביר חוק כזה, ולפעמים חוסר האמון הזה גורם לתיאוריות קונספירציה כי פשוט "לא ייתכן" שיעבור חוק כזה.
    ולגבי הבקשה, אני מוכרח להודות שלראות את חביתוש עם המפתח של הקלבוש שלך זה כמעט רעיון יותר מדי טוב מכדי לוותר עליו.

    השבמחק
  2. החוק הזה הוא מעבר לטפשות. הוא הודעה בכשלון. הוא מרמז שעמוק עמוק בפנים הם כבר הבינו שהם טועים ולכן הם אוסרים על להגיד את זה. כשעוד האמינו בצדקת המאבק לא היה צורך בכאלה חוקים.
    ולגבי חביתוש, לא סתם הצעתי פתרונות אלטרנטיביים למעוניינים בכך. ידעתי שיהיה ביקוש :)

    השבמחק
  3. זו חוק מצוין שעושה לחברה הישראלית רק טוב. מעטים ידעו בכלל מה זה המושג נכבה, ופתאום כל המדינה יודעת. כבר קיבלתי חמש מיילים מאנשים שונים שביקשו שנחתום. הציבור מתעורר. בשנה הבאה מספר הישראלים שיודעים על האסון שנגרם למקומיים יהיה גדול בהרבה.
    ואם החוק הזה יעבור קריאה שניה ושלישית - בכלל טוב.
    אני חתמתי לפני אתמול בבוקר והיו שם בערך 2000 אנשים. תראו כמה יש עכשיו.

    השבמחק
  4. רומן - לא במקרה כתב ערן כלבוש ולא קלבוש. כלבוש זה המקום אליו נשלחים גם כלבים סוררים, כך שיש סיכוי טוב שהוא ימצא עצמו בכפיפה אחת עם מיקה ואיה, רחמנא לצלן, ומכאן שחייבים לבטל את רוע הגזרה.
    נתן - אתה צודק לגמרי; כמו גשר המכביה, אסון ורסאי ותוכניות ריאליטי, גם המאורע הזה פוקח את עינינו וחושף עוד טפח מהמציאות שלא כולם היו מודעים אליו.
    ערני - אל תדאג, לא אתן לך ללכת. במקרה הכי גרוע, אפעיל קשרים אצל חביתוש. יהיה בסדר.

    השבמחק
  5. שלווה,
    זה באמת חוק נהדר. כבר 7,500 חתמו על העצומה ובקרוב כל עשרת אלפי היהודים שחושבים שערבים הם סוג של בני אדם יחתמו עליה. אחרי זה החוק יעבור וכולם יהיו שמחים כי סוף כל סוף הפיקו לקחים מארועי אוקטובר והעבירו חוק שיגרום לכך שאסון כזה לא יחזור על עצמו. גם כולם ישמחו על צמצום האפליה נגד ערביי ישראל, כי כמות התלונות שלהם תפחת פלאים.
    לגבי האמונה שלך שזה יגרום למשהו ללמוד משהו חדש על הנכבה - קשה לי להאמין. ואני מדבר כאן מאוד מאוד באיפוק.

    רוני,
    אכן לא במקרה כתבתי כלבוש, כי אני הרי קצת דיסלקט והתעצלתי לבדוק במילון.
    האסונות שאת מתארת לא חשפו חלק מהמציאות אלה עוזרים להדחיק אותה. כולם ידעו שהריצפה עקומה. כולם ידעו שמשהו לא בסדר. עכשיו כשהוא מוצג בפומבי ואין צורך יותר להסתיר את המחדל אפשר להניח לדבר ולהשאירו מאחורינו. הנה - אמרנו שהנכבה לא מעניינת אותנו. עכשיו אפשר להשאיר את זה מאחורינו ולהתעלם מזה לחלוטין. כבר לא צריך להשקיע אנרגיה בלהדחיק.

    השבמחק
  6. אני לא בטוחה. אני חושבת שיהיו אנשים (ילדים? בני נוער?) שבעקבות המהומה ישאלו את הוריהם או את ויקי מהי נכבה ועל מה כל הסיפור. אני בטוחה שיהיו מי שיופתעו לגלות (לשמחתם או לצערם) דברים שלא ידעו עד כה (כמו שאני לא ידעתי שיש ערבים בישראל עד התיכון, כמו שלא ידעתי שהירקון מזוהם או שבונים אולמי שמחות מפל-קל).
    לגבי כל השאר - אתה צודק שההצפה של הנושא מאפשרת למחוק אותו לגמרי ברגע הבא. בגלל זה אני קצת מסויגת מעצומות שכאלה, אבל חותמת בכל זאת. זה מזכיר לי קצת את השלטים "נו מה קורה גלעד? למה אתה לא בא?" ושירי שלום. משהו שעושים כשיודעים שכבר אין מה לעשות.

    השבמחק